יש לכם פיטבול, אמסטף, רוטוויילר או כלב אחר שמוגדר כמסוכן, ואתם רוצים לטוס איתו לחו״ל? השאלה הראשונה שעולה היא בדרך כלל: האם זה בכלל אפשרי?
ברוב המקרים התשובה היא כן. אבל כשמדובר בכלב שמוגדר כמסוכן, נכנסת עוד שכבה של חוקים ומגבלות —ולכן מסלול שעובד מצוין לכלב אחד יכול להיות בלתי אפשרי לכלב אחר.
ולא רק מדינת היעד קובעת: גם חברת התעופה, מדינת הקונקשן ואפילו הדרך חזרה לישראל יכולות להוסיף מגבלות משלהן.
וזה בדיוק המקום שבו אנשים עלולים לגלות מאוחר מדי שהטיסה שהם כבר קנו לא מתאימה לכלב, שהמדינה שבחרו מטילה עליו מגבלות שלא ציפו להן, או שהדרך חזרה לישראל הרבה יותר מסובכת מהדרך לשם.
הכתבה הזאת נועדה לחסוך לכם את הרגע של:
״רגע, איך אף אחד לא אמר לנו את זה לפני?״
אז לפני שאתם קונים כרטיס, מתאהבים באיזו וילה בפורטוגל ומתחילים לדמיין את הכלב רץ בשקיעה — נעבור על כל הדברים שחייבים לבדוק כשמתכננים לטוס עם כלב שמוגדר כמסוכן, איפה עלולות לחכות ההפתעות, ולמה במקרה הזה צריך לתכנן לא רק איך מגיעים — אלא גם איך חוזרים.
הכתבה נכתבה על ידי Dogwise – מומחים בהטסת כלבים עם ניסיון רב בליווי בעלי כלבים בתהליך ההטסה וניסיון אישי בטיסות ומעברים בין מדינות עם הכלב שלנו.
מה נחשב כלב מסוכן בטיסה לחו״ל?
כשמדברים על ״כלב מסוכן״ בהקשר של טיסה, לא בהכרח מתכוונים לכלב שנשך בעבר או לכלב שמתנהג בתוקפנות.
במקרים רבים, ההגדרה נקבעת בכלל לפי הגזע של הכלב, ההכלאה שלו, האופן שבו הוא רשום במסמכים או אפילו המאפיינים הפיזיים שלו. כלומר, גם הכלב הכי רגוע ומתוק בעולם יכול להיכנס לקטגוריה שמגיעה עם מגבלות מיוחדות — פשוט בגלל איך שהחוק או חברת התעופה מגדירים אותו.
אחת השאלות שאנחנו שומעים הרבה היא: ״ומה אם פשוט נרשום אותו ככלב מעורב?״
גם זה לא בהכרח פותר את הבעיה. אם הכלב נראה כמו הכלאה של גזע שמוגדר כמסוכן, או שיש לו מאפיינים פיזיים שמתאימים להגדרה של כלב מסוכן, הרשויות או חברת התעופה עשויות להתייחס אליו בהתאם — גם אם במסמכים כתוב רק ״מעורב״.
והנקודה הכי חשובה היא שאין רשימה אחת או הגדרה אחת שחלה על כל מקרה. מדינה אחת יכולה לאפשר את הגזע, מדינה אחרת לאסור את הכניסה שלו לחלוטין, וחברת התעופה יכולה להחליט שהיא לא מטיסה אותו גם אם מדינת היעד דווקא כן מאפשרת להכניס אותו.
לכן, כשבודקים אם אפשר לטוס עם כלב שמוגדר כמסוכן, צריך לבדוק כל גורם במסלול בנפרד — ולא להסתמך רק על מה שכתוב בתעודה של הכלב.
האם מותר להכניס כלב מסוכן למדינת היעד?
העובדה שהכלב יכול לצאת מישראל לא אומרת שמותר להכניס אותו לכל מדינה. לכל מדינה יש חוקים והגדרות משלה לגבי גזעים שמוגדרים כמסוכנים — והפערים ביניהן יכולים להיות גדולים.
יש מדינות שבהן אפשר להיכנס עם הכלב בלי מגבלה מיוחדת שקשורה לגזע. אחרות מאפשרות את הכניסה, אבל מטילות עליו מגבלות בזמן השהייה, כמו מחסום פה, רצועה, ביטוח או רישום. ויש גם מדינות שבהן עצם הכנסת גזעים מסוימים או ההכלאות שלהם אסורה.
הנה כמה דוגמאות שממחישות עד כמה הכללים יכולים להיות שונים:
כניסה לאוסטריה עם כלב שמוגדר מסוכן
אוסטריה היא דוגמה טובה לכך ש־״מותר להיכנס למדינה״ לא בהכרח אומר ״אפשר להסתובב בה בלי מגבלות״.
אין באוסטריה מערכת אחידה אחת שחלה בכל המדינה על כלבים מגזעים שמופיעים ברשימות מסוכנות. הכללים משתנים בין המדינות הפדרליות ולעיתים גם לפי הרשות המקומית.
במקום אחד יכול להיות שתצטרכו לרשום את הכלב, להחזיק ביטוח או לעבור מבחן מסוים, ובמקום אחר יחולו דרישות אחרות לגבי רצועה ומחסום פה.
כניסה לגרמניה עם כלב שמוגדר מסוכן
בגרמניה המצב מחמיר יותר. קיים איסור פדרלי על הכנסת גזעים מסוימים, ובהם פיטבול טרייר, אמסטף, סטאפורדשייר בול טרייר ובול טרייר, וכן הכלאות מסוימות שלהם.
בנוסף לחוק הפדרלי, למדינות הפדרליות השונות בגרמניה יכולות להיות רשימות והגבלות נוספות משלהן.
קיים חריג מסוים עבור תיירים שאינם תושבי גרמניה ומגיעים לשהייה קצרה של עד ארבעה שבועות, אבל חשוב לא לפרש אותו כ־״לתיירים מותר״. גם במסגרת החריג צריך לעמוד בתנאים ולהציג מסמכים מתאימים.
כניסה לקפריסין עם כלב שמוגדר מסוכן
בקפריסין הכלל פשוט יותר, אבל גם קשוח יותר: המדינה אוסרת על הכנסת גזעים מסוימים, ובהם פיטבול או אמריקן פיטבול, טוסה יפני, דוגו ארגנטינו ופילה ברזילאי.
האיסור יכול לחול גם על כלבים מעורבים, כאשר המאפיינים של אחד הגזעים האסורים דומיננטיים.
וזו בדיוק הסיבה שאי אפשר להסתפק בשם הגזע שרשום בדרכון ולחשוב שהעניין סגור.
כניסה לבריטניה עם כלב שמוגדר מסוכן
בבריטניה קיימת רשימה של סוגי כלבים שאסור להחזיק או להכניס ללא פטור מתאים.
הרחבנו על המגבלות ועל דרכי הכניסה בכתבה שלנו על הטסת כלב לבריטניה.
איזה חברות תעופה מטיסות כלבים מסוכנים?
גם אם מדינת היעד מאפשרת להכניס את הכלב, זה עדיין לא אומר שמצאתם דרך להגיע אליה. השלב הבא הוא לבדוק אם חברת התעופה בכלל מוכנה להטיס את הגזע שלו.
לכל חברת תעופה יש מדיניות משלה. חברה אחת יכולה להסכים להטיס את הכלב בבטן המטוס, אחרת תאפשר רק הטסה כקרגו, וחברה שלישית יכולה לסרב לחלוטין לגזעים מסוימים. לפעמים יהיו גם דרישות מיוחדות לגבי הכלוב, המסלול או סוג המטוס.
לכן עם כלב שמוגדר מסוכן לא בודקים רק “האם החברה מטיסה כלבים” — צריך לבדוק אם היא מטיסה את הגזע הספציפי שלכם, באיזה אופן ובמסלול הספציפי שאתם מתכננים.
האם אל על מטיסה כלבים מסוכנים?
החדשות הטובות הן שאל על מאפשרת להטיס את רוב הגזעים שמוגדרים מסוכנים, כל עוד מדינת היעד מאפשרת את כניסתם והכלב מקבל אישור לטיסה ולמסלול הספציפיים.
רשימת הגזעים האסורים להטסה בבטן המטוס באל עלאיך מטיסים כלב מסוכן לישראל?
רוב האנשים שמתחילים לתכנן טיסה עם כלב שמוגדר כמסוכן שואלים קודם כול: איך אני יוצא איתו מישראל?
אבל במקרה הזה, השאלה שחשוב לא פחות לשאול היא: איך אני מחזיר אותו אחר כך?
גם אם הכלב נולד בישראל, רשום בישראל ויצא מהארץ כחוק, החזרה שלו עדיין נחשבת כניסה לישראל — ולכן הוא צריך לעמוד בדרישות היבוא של המדינה. את הדרישות הכלליות, כמו שבב, חיסון כלבת, בדיקת נוגדנים ותעודת בריאות, פירטנו בכתבה שלנו על טיסה עם כלב לישראל.
אלא שעם כלב שמוגדר בישראל כמסוכן, יש שכבה נוספת של דרישות.
אי אפשר להשתמש במסלול הרגיל של פטור מרישיון יבוא. צריך להוציא עבור הכלב רישיון יבוא מראש, והוא חייב להגיע לישראל כקרגו דרך מסוף המטענים, עם שטר מטען ובכלוב מתאים. כלומר, אי אפשר לנחות איתו ולשחרר אותו דרך טרמינל הנוסעים כמו כלב שטס ככבודה רגילה. במקרים רבים נעזרים גם בעמיל מכס לצורך השחרור.
והחלק שמפתיע הרבה אנשים הוא שהכללים האלה חלים גם אם בדרך החוצה הכלב טס איתכם ככבודה רגילה. העובדה שהוא יצא מישראל בדרך פשוטה יותר לא אומרת שאפשר יהיה להחזיר אותו באותה צורה.
היו לנו לקוחות שלא דמיינו שככה תיראה הדרך חזרה, ונתקלנו אפילו במקרים שבהם אנשים נעזרו בחברת הטסה, אבל אף אחד לא הסביר להם מראש שהחזרה תדרוש תהליך שונה לגמרי.
וזו יכולה להיות אחת הטעויות היקרות ביותר בתכנון הנסיעה: לגלות רק כשכבר נמצאים בחו״ל שהטיסה הלוך הייתה החלק הקל, והחזרה לישראל דורשת עכשיו רישיון יבוא, הטסת קרגו, עמילות, מסמכים נוספים ועלויות שלא נכנסו בכלל לתכנון.
איזה גזעים מוגדרים ככלבים מסוכנים בישראל?
בישראל קיימת רשימה מוגדרת של גזעים שנחשבים ל״כלבים מסוכנים״:
אמריקן סטאפורדשייר בול טרייר (אמסטאף)
בול טרייר
דוגו ארגנטינאי
טוסה יפני
סטאפורדשייר בול טרייר (סטאף אנגלי)
פיטבול טרייר
פילה ברזילאי
רוטוויילר
אבל הרשימה לא נעצרת רק בכלבים גזעיים. ההגדרה יכולה לחול גם על כלב מעורב, אם הוא הכלאה של אחד מהגזעים האלה ויש לו מאפיינים פיזיים והתנהגותיים דומים.
בנוסף, משרד החקלאות מתייחס גם ל־American Bully ככלב מסוכן לצורך היבוא. וגם כלב שאינו שייך לאחד מהגזעים האלה יכול להיות מסווג בישראל ככלב מסוכן אם נשך והוגדר כך ברישיון החזקת הכלב שלו.
רישיון יבוא לכלב מסוכן לישראל: מהם התנאים?
כדי להכניס לישראל כלב שמוגדר כמסוכן, לא מספיק לעמוד בדרישות הבריאות הרגילות. צריך לקבל רישיון יבוא מראש, ולשם כך קיימים תנאים נוספים:
בעל הכלב צריך להיות מעל גיל 18.
הכלב צריך להיות מסורס או מעוקר, ויש לצרף לכך אישור וטרינרי חתום.
הכלב צריך להיות ברשות הבעלים במשך לפחות 18 חודשים לפני הכניסה לישראל.
צריך לצרף תצהיר חתום בפני עורך דין, הכולל בין היתר את פרטי הבעלים, הכתובות בחו״ל ובישראל והצהרות לגבי הבעלות על הכלב והסירוס או העיקור.
מסמכים שאינם בעברית או באנגלית עשויים לדרוש תרגום נוטריוני.
ובמקביל לכל אלה, הכלב עדיין צריך לעמוד גם בכל דרישות הבריאות הרגילות לייבוא כלבים לישראל.
גם אם עמדתם בכל התנאים האלה, זה עדיין לא אומר שהכלב מאושר אוטומטית לכניסה. צריך להגיש את הבקשה ולקבל את רישיון היבוא עצמו, ומנהל השירותים הווטרינריים רשאי לקבוע תנאים נוספים במסגרת הרישיון.
גם העלויות יכולות להיות משמעותיות. במקרים שאנחנו בדקנו, העלות הכוללת של החזרת כלב שמוגדר מסוכן לישראל הגיעה לכ־15,000–20,000 ש״ח ולעיתים אף יותר. המחיר יכול להשתנות מאוד לפי מדינת המוצא, חברת התעופה, גודל הכלב והכלוב, עלויות הקרגו, עמילות המכס והמסמכים הנדרשים.
האם מיני בול טרייר נחשב כלב מסוכן בישראל?
מיני בול טרייר הוא מקרה קצת יותר מורכב.
גם עבורו נדרש רישיון יבוא, אבל אם הכלב מוכר במסגרת בדיקת הבקשה באופן רשמי כ־Miniature Bull Terrier, ייתכן שלא יחולו עליו כל התנאים המיוחדים שחלים על יבוא של בול טרייר שמוגדר ככלב מסוכן.
כדי להוכיח שמדובר במיני בול טרייר עשויים לבקש מסמכים כמו תעודות היוחסין של שני ההורים ותעודת הלידה של הכלב.
האם כדאי לטוס לחו״ל עם כלב שמוגדר מסוכן?
אחרי כל מה שפירטנו כאן, אפשר להבין שהטסה של כלב שמוגדר מסוכן היא בהחלט אפשרית — אבל היא דורשת יותר תכנון, יותר בירוקרטיה ולעיתים גם הרבה יותר כסף.
לכן לא כל נסיעה בהכרח מצדיקה את התהליך.
אם מדובר בחופשה קצרה של שבוע או שבועיים, שווה לעצור רגע ולשאול את עצמכם אם כל ההתעסקות באמת משתלמת: רישיון יבוא לחזרה, קרגו, כלוב מתאים, עמילות, מסמכים, מגבלות במדינת היעד ועלויות שיכולות להגיע לאלפי שקלים.
במקרים כאלה, לפעמים דווקא להשאיר את הכלב בפנסיון או עם אדם שאתם סומכים עליו יכול להיות הפתרון הפשוט והנכון יותר.
לעומת זאת, אם מדובר ברילוקיישן, מעבר למדינה אחרת או שהות ארוכה, התמונה כבר משתנה. כשנמצאים בחו״ל חודשים או שנים, הרבה יותר הגיוני להשקיע בתהליך כדי שהכלב יהיה איתכם.
צריכים עזרה בהטסת כלב מסוכן לחו״ל?
כשמטיסים כלב שמוגדר מסוכן, אין תשובה כללית שמתאימה לכל כלב ולכל מסלול. צריך לבדוק את הגזע או ההכלאה, מדינת היעד, העיר שבה תשהו, חברות התעופה, הקונקשן והדרישות לחזרה לישראל.
ב־Dogwise אנחנו בודקים את הדברים האלה לפני שרוכשים כרטיסים, כדי לזהות מראש מגבלות שעלולות להפוך את המסלול לבעייתי או בלתי אפשרי.
המטרה היא שתדעו מראש מה אפשרי, איזה אישורים ומסמכים תצטרכו, איך הכלב יוכל לטוס וכמה מורכב צפוי להיות התהליך — ולא לגלות את כל זה אחרי שכבר הזמנתם טיסה.
